החלטה בתיק בר"ע 832/05

1.         האם זכאית המבקשת לצו של ביזיון בית משפט, בשל הפרה של צו מניעה זמני שהוצא על ידי בית המשפט קמא, האוסר על המשיב לעשות שימוש בצבעים אדום - לבן - כחול בשלטיו? זוהי השאלה העומדת לבחינה בבקשת רשות ערעור זו.

2.         המבקשת והמשיב עוסקים בתיווך. בשעתו, בשנת 1996, השתכלל ביניהם חוזה זיכיון שאפשר למשיב להשתמש בשם המסחרי של המבקשת, בסימניה ובשיטותיה. החוזה חודש מידי פעם, אך במהלך שנת 2004, הודיעה המבקשת על ביטול ההסכם, בשל הפרות נטענות של המשיב. אגב כך, עתרה המבקשת לסעדים שונים, ובהם סעדים שנועדו לשמור על סימנה המסחרי. המבקשת תמכה את בקשה בלשון החוזה שהיה בין הצדדים, ואשר כלל הוראות המתייחסות להתנהגות הצדדים עם סיומו, וכן על הוראות הדין הנוגעות לגניבת עין.

3.         בית המשפט קמא נעתר לבקשת המבקשת. ביום 21.4.05 הוא אסר על המשיב "להשתמש בצבעים אדום - לבן - כחול, בסדר זה או אחר, בשילוט מטעמו בכל מקום, בהתאם למבוקש". בית המשפט קמא סמך את החלטתו על לשון החוזה שבין הצדדים בשילוב עם "הטענות בדבר גניבת עין". בית המשפט העיר כי אין בצו כדי להכביד על המשיב אשר לדבריו עסק באותה עת "במיתוג מחדש" של עסקו.

4.         המשיב אכן שינה את סימני עסקו. עם זאת, המשיב לא נמנע לחלוטין מהשימוש בצבעים אדום, לבן וכחול גם בשלט החדש של עיסקו, אך השימוש בצבעים אלה הוגבל ללוגו של בית העסק ולא נפרס על פני השילוט כולו. עיצוב חדש זה לא הניח את דעתה של המבקשת והיא פנתה לבית המשפט קמא בבקשה לאכוף על המשיב את האיסור בהליך של ביזיון בית משפט.

5.         בית משפט קמא דחה את הבקשה ללא דיון. הוא קבע בהחלטה קצרה, מיום 29.5.05,  ש"כפי שעולה בבירור מההחלטה ומהחוזה, האיסור הוא להשתמש בשילוב הצבעים זה מעל זה, דהינו כפי שהופיעו בשעתו בשילוט ובכרטיסי הביקור, בדרך של פסים. לא נאמר דבר אודות הלוגו, ולו היה הדבר נאמר הרי שהיה עומד בסתירה לחוזה".

6.         מכאן הבקשה לרשות ערעור, בה התבקש ביטול ההחלטה יחד עם הוראה המחייבת את המשיב להימנע משימוש בצבעים כחול, אדום ולבן בדרך זו או אחרת בשלטיו. ביום 1.9.05 קבעתי שהבקשה מצריכה תשובה, והמשיב הגיש את תשובתו בהתאם. לאחר עיון בתשובה, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור, וזאת על יסוד החומר הכתוב.

7.         בהקדמת העגלה לסוסים יאמר כי דין הבקשה להידחות. הטעם לכך הוא פשוט; אין אוכפים החלטות בהליכי ביזיון בית משפט אלא אם כן מובנן הוא חד משמעי והן אינן ניתנות ליותר מפירוש אחד (רע"פ 7148/98 זלזניאק נ' עזרא, פ"ד נג (1) 337; תשובת המשיב, ס' 22). הדרך הנאותה בסוג זה של מקרים הוא לפנות פעם נוספת לבית המשפט ולבקש הרחבה של צו המניעה הזמני תוך התייחסות לשילוט המסוים כפי ששונה, אלא אם כן ברור על פני הדברים שמי שהצו הופנה כלפיו ערך תמרונים שמטרתם לסכל את מטרת הצו, או פעל בדרך מלאכותית שנועדה לרוקן את הצו מתוכנו. אם, לעומת זאת, מדובר במהלך ממשי שנועד לקיים את האיסור שהוטל בצו המניעה הזמני, הדרך הנאותה לבחון את גבולותיו של אותו איסור היא על ידי הגשת בקשה בהליך ביניים ולא בקשה לביזיון בית משפט.

8.         במקרה זה היקף פרישתו של צו המניעה הזמני אינו ברור. הצו אוסר על המשיב להשתמש בצבעים אדום - לבן - כחול "בסדר זה או אחר" בשילוט מטעמו בכל מקום, וזאת "בהתאם למבוקש". עיון בבקשה שעמדה ביסוד צו המניעה הזמני (נספח ה' לבקשת רשות הערעור) מלמד שאין התייחסות מפורשת לשאלת הלוגו, והיא ממוקדת בעיקרה בפסי הצבע אשר מאפיינים את שילוטי המבקשת. בית המשפט התבקש, באותה בקשה, לאסור שימוש בצבעים "כחול - אדום - לבן בכל מבנה שהוא, בכל מקום בו הם מופיעים בהתאם לסעיף 19א' של חוזה הזיכיון". אותו סעיף, כפי שצוטט בבקשה, קובע כי במועד הפסקת חוזה הזיכיון יחזיר המשיב למבקשת את העיצוב של המבקשת "או סימון העיצוב בדגם פסים אדום על גבי לבן על גבי כחול או כל דגם או כל חיקוי הניתן לצביעה באופן דומה". כן נאמר באותו סעיף 19 א', על פי הבקשה, שעל המשיב לשנות "את הצבע של כל השלטים". 

במצב דברים זה, ברור שהוטל איסור על שימוש בצבעים בדרך של פסים. לעומת זאת, שאלת השימוש באותם צבעים בשילוט המשיב בצורה אחרת (למשל חיצים) אינה מובנת מאליה, ועל מנת לדון בה יש לבדוק  את מכלול הוראות חוזה הזיכיון.

9.         בית המשפט קמא לא הסתפק בקביעות אלה. בהחלטתו לדחות את הבקשה לביזיון בית משפט הוא ציין כי אילו הוחל האיסור בשימוש בצבעים גם על הלוגו היה הדבר עומד "בסתירה לחוזה". מובן שיש להשקיף על הערה זו כעל הערה לכאורית בלבד. בהחלטה בה הוטל צו המניעה קבע בית המשפט עצמו, על יסוד הוראת סעיף 25 של חוזה הזיכיון, שעל המשיב הוטלה החובה "לשנות את הצבע" לא רק בשלטיו אלא גם "בכל יתר 'החומרים' המשמשים לעסקו". מובנה של הוראה זו בחוזה הזיכיון מחייב ליבון הן ביחס למשמעות הדרישה "לשנות" את הצבעים והן ביחס לשאלה אם שינוי צבעים אלה מונע שימוש בצבעים כחול, לבן ואדום גם בלוגו של המשיב. כל עוד לובנה השאלה במעמד הצדדים ולאחר שמיעת הראיות שיש בידיהם להביא, הערת בית המשפט אינה מחייבת, ויש לקרוא אותה רק בהקשר להליך של ביזיון בית משפט.

10.       ועוד, כאמור בידי המבקשת לשוב ולפנות לבית המשפט בדרישה להוצאת צווים נוספים. יחד עם זאת, מוצע לצדדים להימנע מהתעסקות בשוליים ולהתמקד בקידומו של ההליך עצמו. לכאורה, סוג זה של עניינים ניתן לבירור ענייני ומהיר בדרך של בוררות. סוף סוף, הליכי הביניים אינם בבחינת להקת חימום אותה יש להפעיל עד להופעה העיקרית, לאמור בירור התובענה. אם בעל דין זכה באמצעות צו המניעה הזמני לסעדים השומרים על עיקר זכויותיו, אין צורך בהמשך הבירור של הסעדים הזמניים, אלא אם כן נפגעת הזכות המהותית פגיעה של ממש.

11.       בנסיבות העניין ובהתחשב בהערה הנוגעת לשימוש בצבעים - אין צו להוצאות. בית המשפט קמא יהיה רשאי להביא הליך זה בחשבון ההוצאות בסיום ההליך העיקרי או בגדרה של בקשה לסעד זמני אם תוגש בקשה כזו.

ניתנה היום ו' בתשרי, תשס"ו (9 באוקטובר 2005) בהיעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: